בחמישה בתים שכורים גרנו מרגע שהכרנו ועד שקנינו לנו דירה משלנו. כל אחד מהם היה חסר אופי ומשעמם (חלקם אפילו מוזנחים) כשקיבלנו אותו, ויפה ושמח כשנפרדנו ממנו.
חמישה בתים, וכל אחד מהם מופיע בהרבה זכרונות טובים שלי, וממלא לי את הלב בשמחה.
בראשון שבהם התחתנו, בשניים שונים נולדו לנו ילדים, באחד אחר (שהיה גדול במיוחד) אירחנו המון חברים ומשפחה כמו שאנחנו אוהבים, והאחרון היה לתקופת מעבר לפני הבית במושב הראשון שלנו.
אני אוהבת שבכל הזכרונות האלה הבית שלי הוא מקום יפה, חמים, עוטף ונעים.
בכל בית כזה, אני המצאתי את השינויים והשדרוגים, ושנינו ביחד הוצאנו אותם לפועל.
(כל זה קרה לפני שהפכתי למעצבת בתים, אבל כנראה שניבא את העתיד)
גם העשייה הזו שלנו כזוג ביחד היא זכרון אהוב שמלווה אצלי תמיד בצביטה של געגוע. בזמן האחרון יצא לי לעצב לא מעט דירות שכורות, ולשמוע הרבה על ההתלבטות - האם "שווה להשקיע" בדירה שכורה?
אז האם כדאי להשקיע כדי שיהיה לכם שמח, יפה ונעים במקום שאתם גרים בו? נראה לי שהתשובה ברורה. אם משחררים את המחשבה הזו של "דירה זמנית שהיא לא שלנו" ומשנים אותה ל"מקום שאנחנו חיים בו", אז ברור שכדאי להשקיע.
כדי ליצור בית יפה ושמח, ממש לא חייבים להשקיע הרבה כסף. בתכנון נכון שמתייחס לשימוש בקיים, רכישה של פריטי יד שניה, צבעים, דיוק והתאמה לטעם האישי, אפשר ליצור בית שמח, הרמוני ויפה. כשיש בית כזה הוא ממלא באנרגיות טובות של שמחה.
נכון שזה עושה חשק?
אחרי
לפני
